פרופיל

המלצות

פרסומים ומדיה

אתגרים בהעסקת עובד זר, עבור בן משפחה סיעודי

האם גם אתם מתלבטים אם יקיריכם זכאי למטפל זר?
האם שאלות וחששות מצעד זה פוגשים אתכם?

העסקת עובד זר היא אתגר משמעותי הן עבור המטפל העיקרי (Caregiver) והן עבור המשפחה המורחבת. זו תקופת שינוי/צומת שמציבה אתגרים מגוונים ורבים, בירוקרטיה, תעצומות נפש בני המשפחה, תקשורת בין אישית והכלת העובד החדש שנכנס לבית ולמשפחה. יש לדעת כי לעובדים זרים יש זכויות תעסוקה מוגדרות ומוסדרות במסגרת חוק הסיעוד המאפשרים תנאי עבודה מכבדים. כיצד יכולה המשפחה הגרעינית והמורחבת לצלוח תקופה זו בהצלחה? מה הם המוקדים שעליהם אנו צריכים לתת את הדעת? מי השותפים בתהליך? מי יכול לתמוך ולעזור לנו? מה הן ההזדמנויות לבני המשפחה ולקשר הרב דורי?

אתגרים וחששות בני המשפחה בהעסקת עובד זר

חוק הסיעוד
עובדים זרים לסיעוד

לא פעם, בני משפחה עומדים בפני "אין ברירה" מצב בו אחד מיקירנו נזקק לסיוע של עובד זר. בין אם מדובר בבן או בבת הזוג ובין אם מדובר בהורה, לעתים נטל הטיפול הוא רב ויש צורך בהשגחה רצופה על יקירנו ובעזרה עבורו סביב השעון. לא כל המשפחות מעוניינות בהכנסת המטופל לפתרון ציבורי מחוץ לבית ומעדיפות להעסיק עובד זר בבית המטופל. עם זאת, מדובר בצעד לא פשוט שעלול להיות מלווה באתגרים לפני ותוך כדי העסקת העובד.
הכנסת אדם זר הביתה מלווה בחששות רבים, לצד ציפיות לסיוע ולעזרה. החששות יכולים לנוע סביב נושאים מגוונים:

  • פרטיות – חשש לפרטיות בן הזוג הבריא, במיוחד אם מדובר בעובד זר גבר שמסייע לבעל ויגור תחת קורת גג אחת עם אשתו. היכן יגור? היכן יתקלח? הדבר מורכב במיוחד אם מדובר בבית בעל מרחב מצומצם ומקלחת אחת. מטבע הדברים המטפל העיקרי (Caregiver) הוא זה שמתמודד בחיי היום יום עם השלכות העסקת עובד זר לסיעוד.
  • תקשורת – עובדים זרים מגיעים מרחבי העולם ולא כולם דוברי אנגלית. הכנסת אדם שלא דובר אנגלית באופן שוטף עלולה ליצור חששות בנוגע לתקשורת עמו ובעיות של הבנת בקשות והוראות בסיסיות הן מצד המעסיק והן מצד העובד.
  • ציפיות על חלוקת אחריות – בן הזוג או ילדיו של הסניור עלולים להיתקל בפערים בין הציפיות שלהם על שעות העבודה של העובד הזר לבין הזכויות המגיעות לו על פי חוק. לשם כך מומלץ להתייעץ עם חברת סיעוד המכירה את זכויות העבודה של עובדים זרים ויכולה להדריך את המשפחה בהתאם. כיצד לנהל את העובד הזר ולהגדיר עבורו את האחריות שלו – האם זה רק טיפול באדם המבוגר? האם גם עבודות ניקיון קלות?
  • יום החופש – כיצד מתגייסת המשפחה ביום החופש של העובד?

מהן המשוכות הבירוקרטיות בהעסקת עובד זר?

עוד לפני שמגיע העובד הזר למשפחה, מתנהלת סביב העסקתו פעילות בירוקרטית ענפה. יש לדאוג לאישורים מול גופים ורשויות, לפני ובזמן העסקת עובד זר וככל הניירת הקשורה בהשגת הרישיון. נושא עובדים זרים לסיעוד הוא מורכב וכולל לרוב את ההיבטים הבאים:

  • חוק הסיעוד – מגדיר איזה אדם זכאי לקבל עובד זר. כדי לקבל עובד זר יש לעבור ועדה של ביטוח לאומי הקובעת את אחוזי הנכות והמוגבלות של האדם המקנים לו זכאות לקבל עובד זר. לאחר ועדות ביטוח לאומי, יכולה המשפחה לפנות למשרד הפנים כדי למלא טפסים עבור היתר להעסקת מטפל זר. את המסמכים והאישורים יש לשלוח ליחידת ההיתרים, ענף הסיעוד, משרד הפנים. לקריאה נוספת: www.piba.gov.il
  • בחירת מטפל – יש לדעת כי מותר להעסיק רק מטפל שיש לו אישור וגם הוא וגם המעסיק חייבים להיות רשומים בחברה שעוסקת בתיווך עובדים זרים. לשכות וחברות כאלה פזורות ברחבי הארץ ומספקות ליווי וייעוץ לכל אורך התהליך, תמורת אגרה.
  • היכן בוחרים מטפל – לאותן לשכות ישנם מאגרים של מטפלים, בהם כאלה שכבר נמצאים בארץ וכאלה שעדיין נמצאים בחו"ל. מתוך אותם מאגרים ניתן לבחור את המטפל המועדף, על פי קריטריונים החשובים לקשיש ולמשפחה.
  • זכויות העובד – יש לדעת מהן זכויות העובד הזר הקשורות לימי חופש, ימי מחלה, פיצוים בעת עזיבתו ועוד. אלה מוגדרים בחוק ויש להכיר אותם. ניתן לקרוא בטיפ החודש שכתבה מירי בונה על השינוי בשכר המינימום, הרלבנטי גם עבור העסקת עובד זר סיעודי. 

כיצד מתמודדת המשפחה עם כניסת עובד זר לביתם?

גם אחרי שפותרים את כל הסוגיות הבירוקרטיות והעובד מגיע לבית ומתחיל לעבוד, האתגרים אינם מסתיימים. יש לחשוב על מקום ותפקיד בני המשפחה הגרעינית והרחבה בקבלת והכלת העובד ויצירת דיאלוג משותף עמו. כדי לצלוח זאת נדרש שיח משפחתי וחלוקת תחומי אחריות וזו הזדמנות לשותפות ולקיחת אחריות מידתית ואפשרית לכל אחד בתחום החוזקות שלו. התמודדות משותפת יכולה לחזק את הקשר הרב דורי ולגבש את המשפחה כולה. להלן כמה טיפים הקשורים לנושא:

  • הכנת פינה עבור המטפל. חשוב שתהיה לו פינה משלו עם מיטה וארון, כדי שיחוש בנוח ויקבל פרטיות בזמן מגוריו עם הסניור.
  • מומלץ לבצע שיחת הקדמה עם העובד כדי לתאם עמו ציפיות ולהגדיר מהם תחומי האחריות שלו: טיפול אישי בסניור, ליווי למוסדות שונים (קופת חולים למשל), עבודות ניקיון בבית ועוד. 
  • כדאי שרק בן משפחה אחד יהיה בקשר עם המטפל, כדי שלא יהיה מצב של תקשורת לקויה עמו ובלבול. 

אזורי תעסוקה על פי חלוקה גאוגרפית ארצית

על המשפחה לדעת כי לא ניתן להחליף את מקום ההעסקה של העובד זר, וכי העסקתו תלויה באישור לאזור הגיאוגרפי הספציפי שנקבע עבורו ברישיון. להלן דוגמאות מתוך אתר 'כל זכות' על הכללים הקשורים לחלוקה גאוגרפית ארצית הקשורה לנושא עובדים זרים לסיעוד:

  • עובד זר שעובד באזור שלא הוגדר עבורו מראש מסתכן באי חידוש רישיונות ואף בביטולו.
  • אם המטופל עבר לאזור אחר בישראל זמנית, רשאי העובד הזר לעבור אתו.
  • אם המטופל עבר לאזור אחר בישראל באופן קבוע, רשאי העובד הזר לעבור אתו בתנאי שהודיע על כך לרשות ההגירה.

תמיכה, ייעוץ וליווי מקצועי של אנשי מקצוע מומחים ומנוסים בנושא, ניתן לקבל ולקרוא בלינק המצורף www.405060.co.il. אנו ב-'החצר הפנימית' שמנו כמטרה לסייע ולייעץ למשפחות הרב דוריות בהיבטים שונים. צוות המומחים בחצר ישמחו לסייע לכם בייעוץ על העסקת עובד זר והכנת המשפחה לקראתו.

צרו קשר בכל דרך שמתאימה לכם, אנחנו כאן בשבילכם, אל תישארו לבד עם השאלות וההתמודדויות. 

מידע עדכני בנושא עובדים זרים, ניתן לקרא באתר 'כל זכות': http://bit.ly/2iOKFTB

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

19 − four =