פרופיל

המלצות

פרסומים ומדיה

גישור בין-דורי במשפחה

 

גישור לגיל שלישי:

החברה הישראלית, והעולם כולו, עוברים תהליך דרמטי של הזדקנות. הריבוי באוכלוסייה המבוגרת והארכת תוחלת החיים מביאים לעלייה במשך השנים של סיוע וטיפול של בני המשפחה. נסיבות אלה טומנות בחובן פוטנציאל גדול למחלוקות הנובעות או קשורות לגורמים שונים, והן מתעצמות בקונטקסט של הגיל השלישי.

מפסיקות בתי המשפט ניכר בשנים האחרונות ריבוי תביעות הנוגעות בעניינים אישיים ומשפחתיים הקשורים לזקנה ולהשלכותיה. מחלוקות אלה מערבות לעתים קרובות רגשות מורכבים ויחסים בינאישיים סבוכים וארוכי שנים, העומדים אל מול יחסי תלות וצרכים משתנים.

המחלוקות המשפטיות נוגעות להיבטי משפחה וטיפול וקשורים למשל לסידורים מוסדיים, לצוואות ולירושות, לתכנון כלכלי, לתכנון רפואי בשלבי החיים האחרונים, להסכמי טיפול בגיל השלישי ועוד.

המחלוקות המשפחתיות הנוגעות לגיל השלישי קשורות לשינויים ולהתפתחויות שעניינם תהליך הזדקנות טבעי כמו ירידה ביכולות קוגניטיביות, זוגיות חדשה, קשרי תלות ותמיכה, חששות בנוגע לשלבי סוף החיים ועוד. במקרים רבים סלע המחלוקת היא בנושא השאלה: "מהי טובת המבוגר?" וכיצד היא מתיישבת עם הצורך לכבד אותו. כל אלה מלווים ברגשות בעוצמות גבוהות, והם גם נושאים בחובם היסטוריות אנושיות טעונות ומורכבות.

הליכים משפטיים בנוגע לזכויות המבוגרים משפיעים על נפשם, מחלישים ומערערים את ביטחונם ואת בריאותם.

גישור יכול לשמש מתכונת שתאפשר להימנע מהליכים משפטיים פורמאליים, שעשויים לגרום במיוחד בהקשרים של משפחה-זקנה, לנזק רב יותר מתועלת בכל הנוגע לזכויותיהם ולהמשכיות קשרי המשפחה שלהם בשנותיהם האחרונות.

במובנים רבים הגישור הוא הליך "הוליסטי". הגישור נמנע מ"להכריז" מי "צודק" ומי "טועה" במחלוקת או מי ה"מנצח" בה. תכלית הליך הגישור היא לעזור לצדדים להגיע להסכמה ביניהם לפתרון המחלוקת. במהלך הליך הגישור הצדדים עצמם עוברים מעין מסע שמביא אותם להגדרה עצמית (Self Determination) חדשה ביחס למחלוקת איתה הם מתמודדים, או ביחס להתנהלותם בעקבות המחלוקת ואף יכול להביא אותם  למקום בו המחלוקת מאחוריהם והם יכולים לצמוח בחייהם.

יתרונות הגישור במחלוקות הנוגעות לגיל השלישי:

לגישור ככלל יתרונות רבים על פני הפנייה לבתי המשפט.

  • הליך הגישור יכול להיות מהיר, יעיל וזול יותר מכיוון שאינו מותנה במערכת המשפט העמוסה.
  • יחסים מתמשכים הכרוכים בתלות ובדאגה:

עם העלייה בגיל מידת התלות הפיסית והנפשית של המבוגרים בבני המשפחה או במי שמטפל בהם בדרך כלל רק מתגברת, והחשיבות של היכולת לקיים קשרים אישיים חיוביים על פני תקופות זמן ממושכות היא קריטית.

שיטת המשפט בישראל מבוססת על עקרונות של תחרות ומלחמה בין הצדדים, והוא עלול להוביל אפילו לנתק ביחסים, ולכן יכול להיות הרה אסון למבוגרים בני הגיל השלישי. פעמים רבות השיקול של "המחיר" במובן של עתיד היחסים האישיים מהווה שיקול מרכזי בקרב מבוגרים הנותנים את הדעת על הצעדים שעליהם לנקוט בשעה שהם סבורים כי קרוביהם פגעו בזכויותיהם.

תכונותיו של הליך הגישור ניכרים בתכליתם "להסתכל קדימה" במיוחד בהקשר של יחסים מתמשכים. על כן, בהליך זה קודם כל מושם דגש על השמעה של דברי הצדדים למחלוקת. בתהליך זה נחשפים לעתים קרובות רגשות שהם העומדים בלב המחלוקת. מגשר מיומן יוכל לזהות, להציפם על פני השטח, וכך לאפשר גם את קידום ההליך וגם את האפשרויות להידברות בהליך עצמו ובעתיד.

בגישור יכולים לבוא לידי ביטוי קונפליקטים משפחתיים בהווה וגם אלו שמקורם בעבר, כמו גם רגשות כלפי המשבר הבלתי צפוי או כלפי משברים מהעבר. כל אלה לא יכולים לבוא לידי ביטוי במערכת המשפטית.

עצם העובדה שהליך הגישור אינו מבוסס על הכרזת "מנצח" מול "מפסיד", ועצם ההדגשה על שיתוף פעולה בין הצדדים למחלוקת והיכולת להגיע לידי פתרון מוסכם, הגישור מבטיח, מעודד ומאפשר את קיומו של קשר חיובי בעתיד בין הצדדים למחלוקת.

  • יצירתיות ושתוף פעולה:

גישור הוא הליך גמיש ולא פורמאלי, שמאפשר יצירתיות רבה יותר ומעורבות של הצדדים עצמם ביצירת הפתרון המוסכם, ואין הוא מוגבל לתרופות הסטנדרטיות שבתי המשפט מוגבלים בהן במסגרת פסיקתם.

למשל, בהליך של מינוי אפוטרופוס הצדדים בגישור יכולים להסכים על מינוי אנשים או גופים במגוון סמכויות, בהתאם להסדרים אינדיבידואליים ויצירתיים, וללא כפיפות לחוקים או לכללים שחלים על בית המשפט, שמביאים להחלטות נוקשות.

בהליך של גישור ניתן להגיע לפתרונות יצירתיים שיהיו מוסכמים על כל הצדדים המעורבים במחלוקת ויתאימו לצורכיהם באמצעות שיתוף פעולה המושג בדרך כלל אחרי העצמה והכרה הדדית.

אנשים מבוגרים בגיל השלישי חווים לפעמים צמצום או אובדן אנרגיה והרגשת פגיעות ואפילו חוסר אונים. הגישור לעומת המשפט מאפשר לכל אחד מהצדדים לנהל בעצמו משא ומתן להשגת צרכיו, תוך שימת דגש על האחריות של כל אחד מהצדדים לקבלת ההחלטות ולתוצאות ההליך.

מימד ההעצמה של הגיל השלישי הוא חשוב ביתר משום שהוא משיב למבוגרים את כבודם ואת השליטה העצמית ומאפשר להם "להשמיע את קולם", הכול מתוך מעורבות והשתתפות שוויונית, ולא מתוך שעבוד למערכת כללים פורמאלית ונוקשה שהליך משפטי רגיל מתאפיין בה.

  • פרטיות, סודיות ואינטימיות:
  • הליך הגישור, שלא כהליך שיפוטי רגיל, הוא "סגור" ופרטי, כלומר רק הצדדים המעורבים חשופים לו, ולמעט המגשר אין איש חיצוני שמעורב זו אלא במקרים של מלווים או של נציגים שהצדדים לגישור מסכימים על מעורבותם.

    גם המגשר עצמו מחויב לסודיות מלאה לצדדים בגישור ולצדדים שלישיים, וגם לנאמר בינו ובין אחד הצדדים שלא בנוכחות הצד האחר. המגשר חושף פרטים לצד האחר רק אם ניתנה לו רשות לכך (הסודיות הכפולה). גם המשתתפים בהליך מחויבים לסודיות, ועקרון זה נשאר בתוקפו גם אם הליך הגישור אינו מסתיים בהסכם וההליך עובר לבית המשפט.

    במחלוקות הנוגעות לבעיות משפטיות של מבוגרים במערכות יחסים אישיות עם בני משפחתם מדובר בדרך כלל בנושאים מוצנעים, הנוגעים למארג היחסים המשפחתי. כלומר, הדברים נוגעים בבריאות, ביחסים אינטימיים, בתכונות אישיות ובפגמים אישיים, בהיסטוריית יחסים, ברגשות ובדברים שבדרך כלל הם בין אדם לבינו, או בין אדם לבין האנשים הקרובים לו ביותר, ומוטב שמחלוקות כאלה תלובנה בהליך שמאפשר הבעה אישית לכל צד בסכסוך ויבטיח שמירה על סודיות, לעומת אפשרות שה"כביסה המלוכלכת" של המשפחה תיחשף, עניין המרתיע מבוגרים רבים מלפנות לבית המשפט.

     

    התכונות של הגישור – הסודיות, והסודיות הכפולה בפגישות הפרטיות – רלוונטיות מאוד לאוכלוסיית הגיל השלישי, ולסכסוכים שהיא מעורבת בהם, והן מאפשרות הסרה של חסמים פסיכולוגיים וחברתיים ששוללים מהמבוגרים גישה למערכות הצדק הפורמאליות.

    • פורמאליות, טכניות וגמישות:
    • הליך שיפוט רגיל ניכר בדרך כלל בפרוצדורה פורמאלית נוקשה, שכפופה לדיני הראיות ולמתכונת של הליך ממוסגר ומוגבל בגמישותו. דיני הראיות אינם מאפשרים לפרוס בפני בית המשפט את מלוא התמונה, הרגשות והאנושיות שמאפיינת בדרך כלל מערכת יחסים משפחתית אינטימית.

      כללים בהליך שיפוטי רגיל  כמו אי-קבילותה של עדות שמיעה, או גבולות הרלוונטיות של ראיות מסוימות, מונעים מהצדדים להעלות עניינים שלצדדים דווקא חשוב מאוד להשמיע או לפרוס במסגרת יישוב הסכסוך. חשוב מכך, מתכונת של חקירה נגדית בבית המשפט עלול להציב את המבוגר המעורב בו בנסיבות מאיימות, מפחידות ואף משפילות. הליך פורמאלי עלול לגרום לקרעים רגשיים וחברתיים בלתי ניתנים לאיחוי בין בני המשפחה המעורבים.

      הליך הגישור לעומת זאת ניחן בגמישות מרבית, והוא אינו כבול לדיני ראיות או לדיני פרוצדורה אחרים. ההליך מתעצב בידי הצדדים ומתגבש בידיהם עם התפתחותו.

      הגישור, מעצם אי-התלות שלו בפרוצדורה פורמאלית ובגמישות האינהרנטית שהוא ניחן בה, מאפשר לצדדים להביא את מלוא המידע שלדעתם הוא רלוונטי ומן הראוי שיילקח בחשבון במסגרת עיצוב הפתרון המוסכם, וגם למתן או למנוע את הנסיבות האישיות שעלולות לפגוע ברגשות הצדדים או להעמידם במתח נפשי ניכר.

      העצמה (Empowerment):

      העצמה היא חיזוק העצמי באמצעות הכרה בערך האישי וביכולת להתמודד עם קשיים, והיא נדרשת במציאות שבה קיימים פערי כוח וביכולות בין פרטים וקבוצות.

      העצמה מתייחסת למצב שבו הגישור מאפשר למשתתפים לשלוט בהליך, להבין את מטרותיו, להביא לידי ביטוי את עמדותיהם ואת האינטרסים שלהם ולממש אותם מתוך בטחון עצמי ומתוך הכרה במשאבים העומדים לרשותם כדי לפתור את הבעיה, לקבל את ההחלטות לתקשר וליישב את הסכסוכים.

      הכרה הדדית (Recognition):

      הכרה היא בחירה מרצון להיפתח כלפי האחר, הבאה לידי ביטוי גם בהבנה, בהקשבה לו ובהכרה במצבו של הצד השני. ניתן לראות כי הכרה בצד האחר יכולה לבוא לידי ביטוי בדרך מילולית, כגון אמירה ישירה או התנצלות או במעשה באמצעות שינוי עמדות וניסיון לגבש הסדר משותף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 + fifteen =