פרופיל

המלצות

פרסומים ומדיה

שלוש אחיות

הטלפון מצלצל "שלום, שמי רותי (שם בדוי), קיבלתי המלצה עלייך, ואפילו נכנסתי לאתר שלכם", לאחר דיאלוג טכני קצר, קבענו מועד מתואם לשיחת משותפת, הקשבה, מובנת הכוללת "אינטייק"/שיחת הכרות מעמיקה לטובת זיהוי הצרכים של רותי…(ללא עלות)

לאורך כחצי שעה, רותי (בת 48),סיפרה על ה"מצוי" בחייה בכלל תוך הארה/פוקוס, על העומס התפקודי, הרגשי שהיא מרגישה עקב התפקיד הלא מדובר בו היא נמצאת "כמטפלת" בשני הוריה המבוגרים.מעבר לכך, סיפרה על "הכובעים" הנוספים בחייה, כאשת מקצוע, אמא, אשת איש, חברה, אחות !!! שאלתי, יש לך אחים ואחיות ?

כן, יש לי שתי אחיות אהובות, אחת צעירה והשניה מבוגרת ממני – בדיוק בגלל זה אני פונה אלייך !!! ביקשתי מרותי להרחיב בדיוק בנקודה זו, ואכן המסר שלה היה "אני מרגישה שאני מאבדת את הקשר, התקשורת הכייפית שהייתה לי עם האחיות שלי ומשפחותיהם כפי שהיה לפני שהתחלנו לטפל באופן אינטנסבי בצרכים של אבא ואמא", תוכלי לתת לי דוגמא? "כן, מתוך הכעס הפנימי שלי על האחיות שלי שאני עושה כמעט הכל לבד, נוצר מתח, טון דיבור פחות מחוייך, מדברים רק על דברים טכניים, כל פעם שמשהי אומרת שהיא לא פנויה אני מרגישה צורך לקחת על עצמי עוד משימה, זה מצטבר ואני לא יכולה יותר, ובעיקר מפחדת לאבד את הקשר עם האחיות שלי".

בהמשך, לאחר דיאלוג, שאלות ממוקדות ששאלתי את רותי, ולמרות שרותי ביקשה בתחילת השיחה להגיע לשיחת ייעוץ לבד, רותי הבינה שיש מקום וחשיבות לשתף את אחיותיה בתמיכה שהיא מבקשת, ולהציע לאחיות להגיע למפגש לעבור תהליך משותף.

אכן, שלושת האחיות הגיעו לקליניקה בהוד השרון לתהליך שנתן לכל אחת מקום בטוח, שקט, אוזן אוביקטיבית בעלת ניסיון, כל אחת השמיעה את המצוי כאן ועכשיו ממקום שהיא חווה, הסתבר שזו הייתה הפעם הראשונה שהן ישבו שלושתן לבד (ללא בני משפחה נוספים) ושוחחו ממש בשקיפות, ובעזרת שאלות הכוונה, אט אט הובנה התמונה ומרכיביה.

לאחר תהליך של חמישה מפגשים, בו האחיות יצרו ובנו קשר, תקשורת מכילה חדשה, בנו יחד תכנית פעולה אפשרית לכל אחת ולכולן יחד, מתוך בחירה, זיהו את ההזדמנויות והכניסו גם אותן לתוך התכנית החודשית/חצי שנתית, למדו והבינו היכן ומתי מתקיימת מניפולציה רגשית של האם, ואיך להתמודד בכבוד עם התופעה ועוד אתגרים ששיתפו זו את זו.

המשפט המנצח עלה במפגש האחרון "הרווחתי מחדש את הקשר, התקשורת, הביחד עם אחיותיי האהובות, הבנתי שגם הן עושות רבות לטובת הטיפול והעזרה להורים, משהו שלא ראיתי קודם, שאנו משלימות זו את זו, כייף היה להיפגש כאן, ואנו נמשיך להיפגש ולדבר, נקבע לנו להיפגש רק שלושתינו באופן קבוע כהרגל חדש – זו ההזדמנות שלנו, בנוסף לתכנית האפשרית שבנינו כאן בחדר האימוני לטובת טיפול שוטף בהורים, זה נתן רוגע ושקט. אני מרגישה מצויין ושמיחה שהרמתי את הטלפון, ולא נשארתי לבד עם הקושי הרגשי והתפקודי שהיה לי".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

10 − one =