אני יודע שהייתי צריך לפנות לגורם מקצועי כשהכל התחיל…

למה אתה מתכוון אני שואלת,

היה לנו ברור שהנשים של הבנים שונות זו מזו, דרכי הפעולה והחינוך שלהן שונות, מה שחשוב לאחת ממש לא חשוב לשניה…השיא היה לפני חודש שמירי (אחת הכלות) לא הגיעה לארוחת שישי, בני הגיע עם הילדים לבד… זה מבחינתי הייתה הצהרה ברורה של הכלה, הבנתי שצריך לעצור את ההידרדרות ביחסים בין הכלות, הבנים וגם איתנו…

"אהה, לא הצגתי את עצמי…" הוא ממשיך בשיחת ההכרות בזום.

אני חבר קיבוץ כבר 60 שנה, בניי נולדו כאן, האחד נישא עם בת קיבוץ השני נשוי לבחורה מחוץ לקיבוץ,

קיבלנו את כולן בחיבוק והיחסים היו טובים ומכבדים, הנשים שתיהן פעילות ומקובלות בקהילה בדרכן, כל אחת עם חוזקותיה ועיסוקה…

ברור שהן שונות אחת משהשנייה ולדעתי זה לא דבר רע, אך ברגע שנוצר מתח ארוך זמן, התקשורת במשפחה ירדה, נולד "פיל לבן" שגדל והשפיע על הבעלים/בניי והמשפחה כולה, הבנתי שחייבים לצאת לקבל עזרה מחוץ לקיבוץ, שוחחתי עם אשתי ובניי מספר שיחות וכך הגענו אלייך עם המלצה שקיבלנו עלייך כאשת מקצוע – מגשרת ומאמנת משפחתית-בין דורית.

 את הפניה הראשונית עשה הסבא/אבא,

לאחר מכן – למפגש הראשון הגיע הסב ואשתו בני ה- 70 +/-

בפגישה ראשונה זו, הם גוללו את סיפור המקרה…שלב אחר שלב,

בסיום המפגש הראשון, לאחר ששיתפו, שיחררו מעט והבינו שמרגע זה הם לא לבד,

שאלתי 3 שאלות:

• מה חשוב לכם?
• מה אתם מוכנים לעשות בשביל זה?
• ומה התוצאה המיטבית מבחינתכם?

השלב הבא היה, לחשוב ולהחליט האם, את מי ומתי הם משתפים, את מי הם רותמים ואיך ממשיכים מכאן,

ואכן, הם שיתפו את שני הבנים, נתנו את פרטי הקשר והמיידע על תהליך השיח המשפחתי/גישור במשפחה הרב דורית, והמליצו ליצור עימי קשר, לשוחח, להתרשם ולהמשיך…

בנקודה זו- הסב והסבתא יצאו מהתמונה והמשך השיח היה עם שני הבנים, אט אט, הצטרפו גם הנשים, בתחילה כל אחת לבד ואח"כ בחיבורים שונים…

כל התהליך לקח שישה מפגשים, שבסופו נבנתה תכנית פעולה בהרכבים שונים, כל מה שנכנס לתכנית זאת נבחר על ידי מי מהנשים/אחים בלבד.

לאחר כחודשיים – התקיים מפגש מסכם, בו נכחו גם הסב והסבתא – מפגש פתוח, מאפשר, מחבק עם הודיה גדולה לצד חששות שעדין היו קיימים כמובן.

הדלת לא נסגרה, המשפחה לקחה חודש נוסף לליווי מרחוק, לכל פניה/שאלה שתגיע ממי מבני המשפחה – שלב הטמעה בטוח זה חשוב כל – כך עבור כולם.

התהליך כולו היה קצר, ממוקד, נתן מקום ומענים לכל אחד מהמשתתפים והבנה וקבלה שניתן למצוא דרכי פעולה של יחד למרות/לצד וההכרה בשוני שבין בני האדם בכלל ובמשפחה בפרט.