האם יש מקום לתהליך אימון/גישור בין דורי גם כש"הכל בסדר"?
אפתח את תשובתי בשאלות/דוגמאות שכולנו מכירים מהחיים...
* כשאנו רוצים לאפות עוגה/להכין ארוחה, האם ואילו שלבי תיכנון כדאי שנעשה טרום ביצוע.
* האם יש חשיבות לתכנון, הכנת מתכונים, קניית מוצרים וכד?
* כשאנו רוצים לצאת לחופשה/טיול האם ומה עלינו לתכנן מראש כדי שהטיול/חופשה תהיה מוצלחת? כגון: לתכנן את המועד, מסלול, האנשים, הציוד שיהיו עימנו ?
אם לא נעשה כן, כנראה נמצא עצמנו אומרים... "אוף... חבל שלא עשינו את הפעולות הנדרשות לפני שהגיע יום הטיול, כי אז הכל היה מתוכנן ומוצלח יותר...
ואכן, גם במקרים שלנו, יש חשיבות עליונה, לשיח מכין, לחשיבה משותפת, בחירה אישית של כל בן משפחה על פי חוזקותיו – מה מתאים ונכון לו, תיעדוף הפעולות, ויצירת מארג תיכנוני משפחתי משותף גם אם ישב כרגע במגירה, לטובת הרגע שיגיע ויתפוס אותנו מוכנים !!!
זאת בעיקר בכל הקשור בליווי ותמיכה בבני משפחה מבוגרים, לקראת הרגע שיעברו ממצב של עצמאי לתלוי גופנית ו/או קוגניטיבית. כולנו בוחרים להדחיק רגע זה, אך גלגל החיים מורה לנו – שרגע זה יגיע וכדאי שנהיה מוכנים איליו עם מקסימום מידע, כלים וכתובת מקצועית להעזר.