גישור משפחתי בן – דורי

למה הכוונה?


מפגשי שיח במשפחה הרב דורית, מטרתם לתת מקום/הזדמנות להקשבה ושיתוף אישי עם האנשים היקרים לנו ביותר, בהנחיית איש מקצוע שאינו מעורב ריגשית, כזה שנותן הזדמנות זהה לכל המשתתפים, שומר על שיח מכבד, חוזר ומסכם את עיקרי דבריו של כל בן משפחה, ובעיקר שואל שאלות המתמקדות בסיפור שמהווה בזמן אמת חסם של קשר, יוצר אוירה לא בריאה ורגועה לכל בני המשפחה ומפרק כל אלה. אחד ולתת מענה מייטבי מתוך ניסיון של חשיבה מחוץ לקופסא וידיעה שאף אחד לא יקבל 100% מצרכיו נכון להיום, אך כולם יקבלו יותר ממה שהיה להם עד כה.

מה ייחודי לגישור בין דורי לעומת גישור משפחתי רגיל?


הבידול/הייחוד של הגישור הבין דורי, הוא בהסתכלות הוליסטית על המארג המשפחתי הייחודי של כל משפחה/אדם, לא כבודד אלא כחלק מקבוצה לה קשרים מיוחדים בעלי אינטרסים, צרכים, אתגרים שונים ואף דומים. השיח הבין-דורי מתמקד בקשרים/מערכות היחסים עוסק אך ורק בהערכות, תיכנון, ובפתרון אתגרים וחסמים המשפיעים ומושפעים מבני המשפחה בגילאים השונים, לתכנון וטיפול בסכסוכים בין בני המשפח, בהעברה בינדורית, בנושאים של טיפול וליווי הורים/סבים מבוגרים ועוד.

מדוע הגישור/אימון מתמקד בבידוריות?


- בעשורים האחרונים אנו רואים משפחות שמתרחבות וגדלות במספר הפרטים שבהם.
- נבנות משפחות בעלי צביון/אינטרסים/שונים מהמשפחה המסורתית הרגילה שהכרנו בעבר.
- אנו מזהים את הארכת תוחלת החיים בעולם עם התקדמות הרפואה, וכיום יש כבר חמישה דורות במשפחה, לכל דור צורך/אינטרסים עצמאיים וגם משותפים.
- משפחות רבות מפוצלות וחיות במקומות שונים בעולם, אך מקיימים קשרי שי רצופים.
- אולי הכי חשוב – ההסתכלות בגישור/אימון הבין דורי היא על כלל בני המשפחה ברמה ההוליסטית ולא על כל פרט לחוד.

היכן נכנס/משתלב תהליך האימון וכיצד?


ברוב המקרים מתקבלת פניה מאדם אחד במשפחה, שממש חשוב, אכפת לו להערך, לפעול בדרך של תקשורת כדי להגיע למענה לחסם/אתגר הקיים. במידה ולאחר מפגש/שניים, בה אותו אדם שהגיע, קיבל כלים כיצד לרתום לשיח הגישורי את הצד השני ואלה לא צלחו, האלטרנטיבה שלא תמיד רעה, היא לעשות את הדרך עם צד אחד, כך שהוא מקבל הזדמנות לעשות ולשקף בדרכים שונות את המעשים החדשים שלו, ללא תלות בצד השני. מה שקורה פעמים רבות, ששינוי התהגותי זה מתקבל בהפתעה, והערכה על ידי זה שסירב להגיע בהתחלה... והרבה מהחסמים מתפוגגים בעצמם אט אט, רק בזכות שינוי דרכי התגובה של מי שהגיע לאימון, שינוי בפועולות שלא נוסו עד כה, בשיתוף גורמים נוספים שעושים את השינוי לקל יותר ועוד.

האם יש מקום לתהליך אימון/גישור בין דורי גם כש"הכל בסדר"?


אפתח את תשובתי בשאלות/דוגמאות שכולנו מכירים מהחיים...
* כשאנו רוצים לאפות עוגה/להכין ארוחה, האם ואילו שלבי תיכנון כדאי שנעשה טרום ביצוע.
* האם יש חשיבות לתכנון, הכנת מתכונים, קניית מוצרים וכד?
* כשאנו רוצים לצאת לחופשה/טיול האם ומה עלינו לתכנן מראש כדי שהטיול/חופשה תהיה מוצלחת? כגון: לתכנן את המועד, מסלול, האנשים, הציוד שיהיו עימנו ?
אם לא נעשה כן, כנראה נמצא עצמנו אומרים... "אוף... חבל שלא עשינו את הפעולות הנדרשות לפני שהגיע יום הטיול, כי אז הכל היה מתוכנן ומוצלח יותר...
ואכן, גם במקרים שלנו, יש חשיבות עליונה, לשיח מכין, לחשיבה משותפת, בחירה אישית של כל בן משפחה על פי חוזקותיו – מה מתאים ונכון לו, תיעדוף הפעולות, ויצירת מארג תיכנוני משפחתי משותף גם אם ישב כרגע במגירה, לטובת הרגע שיגיע ויתפוס אותנו מוכנים !!! זאת בעיקר בכל הקשור בליווי ותמיכה בבני משפחה מבוגרים, לקראת הרגע שיעברו ממצב של עצמאי לתלוי גופנית ו/או קוגניטיבית. כולנו בוחרים להדחיק רגע זה, אך גלגל החיים מורה לנו – שרגע זה יגיע וכדאי שנהיה מוכנים איליו עם מקסימום מידע, כלים וכתובת מקצועית להעזר.
WhatsApp chat
Call Now Button דילוג לתוכן