שי בן 42 – בן צעיר.
פניתי לדליה, לאחר המלצה שקיבלתי ובעיקר עקב מצב בלתי נסבל של מתח, לחץ, קצרים בתקשורת עם אמא ובעיקר ראיתי שאנו לא מצליחים לעזור לעצמנו ולאמא בטיפול באבא שנעשה קשה יותר ויותר.
מתוך הבנה שככה לא נין להמשיך, ושאנו צריכים לשבת יחד לדבר על המצב ולקבוע תכנית פעולה משותפת לטובת כולם, הגעתי בהתחלה לבד וח"כ עם אחיי ואמא לבדרת מפגשים, ששינו את חיינו לטובה.
נכנסנו לתהליך המפגשים עם דליה עם תקוות והרבה חששות, חוסר אמונה ביכולת שלנו להכיל את המצב כמשפחה וליצור פלטפורמה טובה יותר להתמודדות עם המציאות שמביאה מחלתו של אבא ומה שהיא עוד עתידה להביא.
תהליך המפגשים היה כזה שפילסנו בו דרך חדשה לדיאלוג בינינו על מוסכמות שתוקות בינינו על מה תפקידו של כל אחד במשפחה, מה מותר לבקש ועל מה אפשר ועל מה אי אפשר לדבר ביחד ולשנות גישה. מצאנו בתהליך את החוזקות של כל אחד ואת התפקיד החברתי שכל אחד מאיתנו נכון לו.
כמו כן, מיפינו את הצרכים והאתגרים העומדים לפנינו בתקופה הקרובה ופרשנו את המשימות המשותפות שעלינו לקחת ביחד ולחוד כדי להתמודד איתם באופן שונה ממה שיכולנו לחשוב עליו לפני התהליך.
ההנחייה של דליה היתה מכילה מאוד כלפי הקשיים שאנחנו מצויים בהם במשפחה בכל הקשור בטיפול באבא, בתקשורת וביחסים בינינו, דליה נתנה לנו כלים חדשים להתמודדות איתם ונתנה לנו גם ידע מקצועי שהיה חסר לנו כדי למצות את האפשרויות העומדות בפנינו לטיפול מיטיבי.