קיץ – חופשת קיץ במשפחה לחיזוק קשר רב דורי
קיץ זו הזדמנות נהדרת לשבור שיגרה, לעשות דברים אחרים/נוספים שאנו לא עושים בחיי שיגרה ברוכה יותר או פחות באופן תדיר, תקופת זמן זו מוכרת לכולנו, רובנו מחכים ומצפים לה בשמחה, והיא בטוח לא מגיעה בהפתעה. זו הזדמנות לגייס לצדינו המטפלים העיקרים אנשים נוספים ממעגלי המשפחה והחברה השונים, לעיתים יש להתייעץ ולחשוב מחוץ לקופסא לטובת כך.
אז בואו נעצור ונשאל שאלות חשובות וממוקדות שיובילו אותנו אט אט לתשובות להן אנו זקוקים:
מה, היכן, כיצד ומתי עלינו לעצור ולשאול עצמנו ואת אילו שאתנו במשפחה לדיאלוג בנושא ?
אילו שאלות נדרש שנשאל כדי לתכנן בצורה מיטבית ורגועה את חופשת הקיץ ?
כל אלה ועוד כדי למנוע אכזבה ומרירות שלנו ו/או של מי שאתנו בסביבה ובמשפחה.
הנה מספר דוגמאות:
עם מי עלינו לשוחח, להציף, להתייעץ, לשתף, לרתום ולתאם ?
מתי יש לשתף ולרתום את מי מבני המשפחה/קהילה סביב יקרינו המטופל?
על מי אנו סומכים כדי לקבל שקט נפשי בזמן העדרנו?
מי ומה הם המשאבים האנושיים העומדים לרשותנו בסביבה?
האם יש לנו קושי/חסם לייצר תהליך זה בעוד מועד, ואם כן, מדוע?
מי יכול לעזור, לתמוך בנו כבני משפחה מטפלים ולומר "זה בסדר שתצאו לחופשת קיץ" !
האם חשבנו על כך מספיק זמן מראש?
מה עושים עכשיו עם התנגדויות וחסמים כדי שבסופו של דבר נוכל לצאת לחופשה?
ועוד שאלות נוספות, איש איש על פי המקרה הפרטני שלו.
אני מבקשת להדגיש – זו לא בושה, לא חולשה לדאוג למשאבים הנפשיים, רגשיים, גופניים שלנו, להיפך זו חובה כדי שנוכל להמשיך לתמוך וללוות את המטופל במשפחה (הורה, אח אחות, בן זוג, ילד ועוד)
זו אכן הזדמנות לדיאלוג תהליכי במשפחה, מתן מקום לביטוי הצרכים של כל אחד, תוך הדגשת ערכים אנושיים, אישיים ומשפחתים מגונים.
נכון, יציאה ספונטנית לחופשה, בזמן היותנו חובשים את "כובע"- מטפל עיקרי במשפחה, לא אפשרית, לכן אנו מדברים כאן על תהליך, על משהו שאנו יכולים להוביל תוך התחשבות ודיאלוג הדדי רב דורי.
זו דוגמא מצוינת, איך אתגר יכול להפוך להזדמנות לקשר, גשר, תקשורת, גם אם יש צורך בגישור קצר, תיווך במשפחה הרב דורית, זו הזדמנות לראות ולהרגיש שאתם לא לבד, שיש מי שיכול לאפשר לכם לנשום ולהתאוורר – כל כך חשוב.
מוזמנים לשאול, להתייעץ
דליה בורק- מאמנת ומגשרת במשפחה הרב דורית
