מה בין אביב, לקראת פסח, שחרור וצמיחה במשפחה – סיפור אישי
כמי שגרה כבר יותר מ- 30 שנה באותו בית, זה שזכינו לתכננו, לבנותו גידלנו בו את ילדינו, באהבה, שמחה גדולה לאזור, קהילה, ליישוב ולבית כמובן. גם היום איננו רואים עצמנו עוזבים/עוברים, ואפילו שמחים שילדינו הבוגרים בזוגיות שהם בונים, שמחים לחזור לבית הילדות ואפילו מי מהם לגור ממש בסביבה הקרובה אלינו.
מכאן, אנו נדרשים לעיתים קרובות לעצור ולבחור איך ומתי לשמר, לשחרר, לתקן ולתחזק, גם אם אין אנו נדרשים לעבור דירה.
הפעם הראשונה בה החלטנו לייצר תהליך של שיפוץ ולטובתו, מיון, ניקיון היה לפני 10 שנים, (לאחר 20 שנה בבית) אני זוכרת שהזמנו מכולה לתוכה פיננו את שהיה בעליית גג, מחסן, ארונות והרבה מהחומרה שלא נזקקנו לה עוד, במקביל, פתחנו גארז'סייל של נתינת מוצרים טובים, ברי שימוש לאחרים.
בהמשך, יצרנו מסורת שבה, פעם בשנה, באביב, אנו שמחים לתת מכל הלב את שהצטבר בבית לו אנו לא זקוקים יותר, ומה שנשאר לאחרים זה, להגיע – לבחור – לקחת ולהנות !!! מתוך אמונה שלכל חפץ, בגד תקין יש מקום לשימוש למישהו נוסף, גם חסכוני לפרט, גם תחושת נתינה נפלאה וגם פחות זבל לכדור הארץ.
השבוע, שוב בתקופת האביב, החלטנו על התגייסות משפחתית נוספת…הפעם לטובת פינוי/שחרור מחסן כזה שלא יכולנו כבר להיכנס איליו עוד…
לטובת כך, נדרשו שלבי הכנה…
- שיתוף ורתימת בני המשפחה ברעיון
- הסכמה על מועד אפשרי, מותאם לכולם.
- הכנת מכולה/עגלה נגררת לפינוי ותאום מקום הפינוי האפשרי והראוי כחוק
- ניצול המפגש כהזדמנות נוספת של ייחד במשפחה…כמו ארוחה טובה לאחר תום העבודה.
התחושה הנפלאה באה לידי ביטוי ב…
- הצלחה בגיוס ל"פרויקט משפחתי"
- הדדיות במשפחה – שותפות ואחריות שכל אחד עושה כמיטבו
- זמן איכות משותף – חוויות, צחוקים תוך כדי עבודה…
- שחרור ומקום למשהו חדש בעתיד.
שנדע ימי אביב ופסח של יחד ומשחררים במשפחה ובקהילה.
דליה בורק – מאמנת ומגשרת משפחתית – בין דורית