רגע, עצרו והסתכלו בתמונה…אילו תחושות מחשבות, זיכרונות, שמחות/כאבים היא מעלה בכם? אילו אחיזות נוספות אתם מכירים, בוחרים, מעדיפים?
על פי ההגדרה המילונית של "הורדת ידיים", אנו מבינים שזהו ספורט, בעל טכניקה בין שני אנשים האוחזים כף יד בכף יד כאשר המטרה -להוריד ולהצמיד את זרוע השני בכוח למשטח עליו מונחים המרפקים.
וכשאנו מסתכלים על התמונה, מה הדבר הראשון שעולה בדעתנו? מה האסוצייצה שעולה ראשונה בראשינו? מה התחושה שאנו מרגישים, האם זו תלויה בזמן/סיטואציה אישית/משפחתית/מקום/גיל? מה הקשר בין הורדת ידיים לדיאלוג, קונפליקט, סכסוך עם אדם יקר לי? שאלות אלו ונוספות עולות כאשר קיימת אי הסכמה בין מי מבני המשפחה.
אכן, אי הסכמה, סכסוך, ריב, נתק ואף ניכור במשפחה הינו תולדה של ניגוד אינטרסים, צרכים בין הצדדים ובעיקר עקב בחירת הדרך של אחד או יותר מהצדדים להביע את צרכיו באופן חד צדדי ולעתים פוגע ולא מתחשב בצד השני. מצב זה גורם לכל צד להתקבע, להתבצר בצד שלו, לייצר כוחנות מרחוק, להימנע ממפגש וגם כאשר מתקיים מפגש, בתחילתו הוא טעון, מתוח, כחוני, לא רואה את הצד השני ולא מאפשר:
- הקשבה
- הידברות
- דיאלוג
- בירור צרכים
- והתקרבות להסכמה הדדית
כדי שתהליך זה יקרה, שני הצדדים (לרב לאחר זמן רב, ולעיתים ביוזמה של אחד הצדדים) מבינים שבמקום הורדת ידיים כוחנית שהייתה עד כה, עליהם לשחרר את האחיזה שלא קידמה ואפשרה להם חיים טובים ורגועים, עליהם לשבת זה לצד זה ולייצר אט אט בעזרה של אדם שלישי, עדיף מקצועי בעל ידע, כלים וניסיון, תהליך שיביא בסופו ללחיצת ידיים חברית, מכבדת במקום הכוחנית שהייתה.
מוזמנים לקרוא על גישור משפחתי
