יעל, בת 62, אמא וסבתא, עובדת בחלקיות מישרה, היא יחד עם אחיה מלווים, תומכים באימם בת ה-88 שחיה בביתה לבד, מתוך בחירה.
האם לא מוכנה לעבור לגור קרוב לאחד מילדיה, לא לעבור לדיור מוגן, או כל פיתרון חלופי ומותאם. האם דעתנית שומרת על עצמאותה בחיי היום יום. יעל ואחיה, מרגישים בחודשים האחרונים, שאמא כבר לא כמו שהיתה במימדים שונים, הם נדרשים לבקרה ממש מקרוב והם בתחושה של עומס רגשי ופיסי הולך וגובר על עצמם ועל חשבון בני משפחתם, העומס על כתפיהם כבד, מורכב רגשית ופיזית ובעיקר…לא מצליחים להביא את אמא לשיתוף פעולה בצרכי החיים השונים.
לאחר שיעל עברה מספר מפגשי אימון, העצמה עבורה, אחיה הצטרף לשני מפגשים נוספים משותפים, יחד הם מיקדו את צרכיהם כבנים וצרכי האם, במקביל לקחו על עצמם "משימות קטנות" לשיח עם אמא ובסוף התהליך, קיימנו מפגשי גישור עם האם להבנת הצרכים ויצרנו דרכי פעולה מוסכמים שהותירו תכנית מוסכמת, בה יעל ואחיה בחרו את המתאים להם, החליטו במי להעזר מבחוץ/מהקהילה ובאמצעים אלקטרוניים. העצירה, המקום, השיח בניית התכנית, שכללה עיגון זכויות כלכלי, משפטי גם לעתיד נתנו להם שקט, אויר לנשימה, ביטחון, כוח והקלה ממשית, שהם לא לבד.
