קורונה והורים מבוגרים במשפחה !?!

סימה בת 58 גרה במרכז הארץ, אישה פעילה, עובדת, אשת איש, אמא וסבתא טרייה לנכד בדרום.

הוריה של סימה גרים בצפון הארץ, מתפקדים באופן עצמאי, בריאותם מאוזנת, ובחיי היום יום הייתה להם פעילות חברתית ענפה, ממש סדר יום בו פגשו חברים לקפה פעם בשבוע, שיחקו ברידג' פעם נוספת, היו מנויי תאטרון, וניהלו את צרכיהם עם עזרה של עוזרת בית פעם בשבועיים.

התקשורת במשפחה עם סימה ואחיה החי באוסטרליה הייתה יציבה.

סימה, הצליחה להמשיך לנהל את חייה העצמאיים והמגוונים, תוך קשר מרחוק מההורים וביקורם אחת למספר שבועות.

לפני מספר חודשים, סימה שמה לב שאמא שלה קצת מבולבלת בשיחות, שוכחת דברים…סימה החלה לבדוק מקרוב מה קורה, שוחחה על כך עם אביה, והוא הכחיש, אמא בסדר גמור !!!

ואז הגיעה הקורונה, על אתגריה הרבים לכל אחד ובעיקר למבוגרים כמו הוריה של סימה, ולבני המשפחה, אלו המטפלים ודואגים להורים עם האתגר "אאיך מנהלים, מתפעלים את המצב?"את המענה לצרכים הפיסיים והרגשיים של המבוגרים, עם מי מדברים בסביבה/קהילה של ההורים? "אפילו מספרי טלפון של רופאת המשפחה, החברים, העוזרת אין לי". סימה אבדה עצות,מרגישה את העומס הרגשי והמעשי בשטח בחיי היום יום, לא מצליחה למקד את המענים לצרכים ופנתה לקבל מקום, תמיכה, עזרה ובניית תכנית פעולה לשאלות הבאות?

איך אני רותמת את אבא לשתף פעולה לבדיקות ןהמענים של אמא?
מה עוצר/מונע את אבא, למה הוא לא מקשיב לי?
מי קרוב ומשמעותי להורים שאוכל לרתום אותו לתהליך?
איך עושים זאת נכון עכשיו בתקופת הקורונה?
מה הזכויות של ההורים בכלל?
מי בקהילה תפקידו להיות בקשר עם ההורים?
איך בכלל בונים סדר יום חדש להורים כדי לעצור את ההתדרדרות שחלה עקב הקורונה?
ועוד ועוד.

עם שאלות אלה, תחושת בדידות ואי ודאות של סימה, יצאנו לדרך… לתהליך של הקשבה, אוורור, הקשבה, מיפוי הצרכים של בני המשפחה ושל ההורים, נתנו מקום ולגיטימציה למצב, הגדרנו את המצוי ואת הרצוי באופן מודולרי עם סדרי עדיפויות שסימה מבקשת להציב, ואולי אחד הדברים החשובים, לא השארנו את סימה לבד, זיהינו מי בסביבה שיהיה לצד סימה לאורך הדרך והכנסנו את הכל לתכנית פעולה אפשרית ומרגיעה.

אם גם אתם בני משפחה מטפלים, המבקשים להייעץ, להעזר, לקבל מיידע, לשתף ולא לא להיות לבד, בתפקיד משמותי וארוך זמן זה, מוזמנים ליצור קשר כאן. www.405060.co.il