תפקיד התאטרון – לעלות, לפתוח, לגעת, לדבר את האתגרים בחברה – להציף תחומי חיים מאתגרים, ולהאיר מצב קיים לטובת העלאת המודעות, הטיפול כדי להייטיב את המצב הקיים – הצגה זו אכן ממלאת תפקיד זה.
ההצגה מעלה את הטירוף שבהתמודדות עם המערכת הרפואית הכושלת, הצפיפות בבית החולים, ותחושת חוסר האונים של בני המשפחה.
אבי קושניר מצליח לרגש בקומדיה עצובה על בן שמטפל באביו המבוגר, המנוכר והחולה, אחרי נתק ארוך שהיה ביניהם. הצגה שמצליחה לגעת…
קח את אבא שלך ולך לעזאזל – קומדיה שחורה מאת רמי ורד, ממש כעת בתאטרון הבימה.
זו הזדמנות חשובה שמאפשרת שיח, העלאת המודעות בנושא שפוגש כל אדם בחברה הישראלית ובעולם עם הארכת תוחלת החיים בתפקיד לא רשמי שפגש/פוגש/יפגוש כל אחד מאיתנו בשלב זה או אחר של החיים.
ההצגה נוגעת בנושאים מגוונים אישיים, קהילתיים, חברתיים, מדיניים בתחום הרווחה שפוגש כל בן משפחה המטפל באזור גיל 40-50-60 בחייו:
- סיטואציות, אתגרים, הזדמנויות בחייו האישיים של בן משפחה מטפל (תעסוקה, מצב כלכלי, משפחה, לבד, גירושים)
- האתגרים הרגשיים, הפיסיים היום יומיים – בעת טיפול במישהו קרוב.
- האם בן משפחה – הוא בהכרח קרוב ? (קונסטלציות במשפחה)
- האם ואיך בן משפחה הופך אתגר ש"נפל" עליו – להזדמנות?
- ביקורת על מצב מערכת הבריאות, בתי חולים (צפיפות, חוסר תקנים, סדרי עדיפות שלא על פי…)
- ניצול של המערכת את חוסר מיידע, ידעשל בני המשפחה – מה מגיע, מה האפשרויות, מי ממן, מתי, היכן ועוד
- הטיפול הפיסי בהורה – חסמים רגשיים
- הכוחות העולים ובאים לידי ביטוי בעת הקריאה לדגל של בן משפחה מטפל…בעת משבר.
- בירוקרטיה וטופסלוגיה
- ועוד
הצגה לא פשוטה, כזו שנכנסת לנימים, נוגעת ברגשות ובחוויות האינטימיות שלנו כבני משפחה מטפלים.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5036577,00.html
רמי ורד – כתב את ההצגה מתוך חוויה אישית, (לא כלל העובדות קשורות למציאות שלו)
מעבר למשחק והבימוי המשובח, התמליל מטובל בהומור המאפשר לגעת בנושא מורכב ולא ממש סקסי.
כל צופה מרגיש אמפטיה עם השחקנים, הזדהות ממקור מוכר, מנוקר ואולי צמרמורת מתוך הזדהות.
